פסק-דין בתיק ב"ל 52883-01-12

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בעניין נפגעי פעולות איבה, אשר התכנסה ביום 21.9.11, וקבעה למשיבה  15% נכות לצמיתות בגין פגיעה מיום 3.8.06 שהוכרה כפגיעה עקב פעולת איבה.

2.         ביום 5.7.12 התקיים דיון בפני כב' הרשם קאסם, במסגרתו לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה, משכך התיק הועבר אליי למתן פסק דין.

3.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א.        על פי ההלכה הפסוקה המבחנים שבסעיפים 35 ו 48 לתוספת הם חלופיים ולא מצטברים.

על פי החוק והתקנות אין מקום לקבוע כפל נכות בגין אותה פגימה המורכבת מהפגימה הספציפית ומהמצב הכללי של הנכה (ראו פסיקת בית משפט עליון בתיק רע"א 7704/04 גיא מדר - קצין התגמולים (להלן: " פסק דין מדר").

ב.         המשיבה נחבלה בקרסול וכך נוצרו שינויים לאחר מכן כחלק מהחבלה האמורה, לכן על הוועדה היה לבחור במבחן המתאים ביותר המשקף, הן את הפגיעה החבלתית והן את השינויים שהופיעו לאחר מכן.

ג.         לפיכך, טעתה הוועדה עת קבעה למשיבה אחוזי נכות, הן מכוח סעיף 35 והן מכוח סעיף 48 לתקנות. לכן, יש להחזיר את העניין שוב לוועדה על מנת שתקבע את אחוזי הנכות מחדש בשים לב לכך שאין המדובר בפגימה נוספת.

4.         להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיבה:

א.        נסיבות המקרה דנן שונות לחלוטין מפסק הדין אליו הפנה המערער בנימוקי הערעור.

ב.         לוועדה יש סמכות למצוא את הסעיף המתאים כדי להטיב עם המשיבה ככל שהיא רואה לנכון לעשות זאת.

            הוועדה מצאה את הסעיפים המטיבים עם המשיבה ובהתאם ועל פי שיקול דעתה המקצועי, קבעה את שקבעה.

ג.         הוועדה לאחר שדחתה את הערר, קבעה כי החמרה אינה בטווחי התנועות אם כי בפגימה נוספת שלא הייתה קודם לכן.

ד.         החלטת הוועדה מנומקת ומוסברת היטב, לא נפל בה פגם משפטי כלשהו, ומשכך יש לדחות את הערעור.

ה.        ככל שבית הדין יראה לנכון שיש להחזיר את העניין לוועדה, יש מקום להורות לוועדה לבחון קביעת אחוזי נכות בשיעור העולה על זה שנקבע לה.

5.         קביעת הועדה

            הוועדה מושא הערעור התכנסה בעקבות ערר שהגיש המוסד לביטוח לאומי על             החלטת פוסק רפואי.

בסעיף 29 לפרוטוקול דיוניה פירטה הוועדה את מסקנותיה כדלקמן:

"הוועדה דוחה את ערר המוסד, ממצאי הבדיקה מצביעים על הגבלה כואבת בתנועות הקרסול, אך פרט להגבלה זאת קיימת פגיעה נוספת עם פגיעה בסחוס הפרקי המוסיפה על מצבה (אוס O.C.D ) שאינה כלולה במסגרת טווחי התנועה ולפיכך ההחמרה אינה בטווחי התנועה כי אם בפגיעה נוספת שלא הייתה קיימת קודם לכן.

ולפיכך, סעיף הנכות המתאים הוא לפי סעיף 35 ולא סעיף ההגבלה בקרסול ולכן יש לשנות את הסעיף ל - 35(1)(ב), וזאת מעבר לנכות שנקבעה לתובעת בגין הגבלה בתנועות הקרסול. שמתאימה לסעיף 48(3)(א)(2)".